על הסכין

שכבתי על הערסל וקראתי את הספר החדש של אתגר קרת פתאום התחשק לי לאכול אבטיח ונזכרתי באבטיח הגדול שממתין במקרר אני הכי אוהב את האבטיחים של תחילת העונה אלו עם הקליפה העבה אני גם מעדיף לאכול את הגבול בין האדום ללבן אני חותך פרוסות ומפריד מהן את החלק האדום לתוך קערת הגשה במקום לזרוק את הקליפה אני נוגס בתאווה את החלק האדום/לבן שנשאר זה שכולם זורקים הילדים שלי צוחקים עלי וקוראים לי פרסי שיצחקו אבל מי לימד אותם שאורז לבן חם עם סלט ירקות עסיסי זה מעדן היום הם מתים על זה הפרסים הקטנים שלי אבל הסכין בה השתמשתי לא היתה חדה מספיק ונאלצתי להפעיל כוח בחיתוך עד שהיא החליקה וחתכה קלות את האצבע ביד השניה הדם שנזל התמזג עם האדום של האבטיח ואני תהיתי מה טעים יותר האבטיח או הדם שמצצתי מהאצבע המשכתי לחשוב שזה קטע מתאים לסיפור של אתגר קרת ועוד מעט יצא איש מהאבטיח ויגיד לי שסוג הדם שלי אינו מתאים לאבטיחים האמת שהספר לא משהו שני הסיפורים הראשונים דווקא יפים ארס פואטים כמו שאומרים ואפילו ערס פרסי יכול להינות מהם אבל ההמשך זה שקראתי עד עתה יחסית בנאלי ומאד צפוי בעודף המצבים הלא צפויים שהוא מתאר לא הייתי קונה את הספר אבל הבחירה ניטלה ממני כשביקרתי בצומת ספרים וקניתי ארבעה ספרים במאה ועשרים שקלים חדשים גם שילמתי גרושים וגם יצאתי משם עצבני כי המבצעים שלהם כל כך תוקפנים עד שלקונה מזדמן אין ממש אפשרות בחירה והוא חייב לקנות אך ורק ספרים ששיכים למבצע וזה מעצבן שמישהו אחר מכתיב לך בעצם מה לקרוא כמו שבמטוסים יש בחירה בין עוף לבין דג אבל הדוגמא הזאת לא מתאימה כי אני ממילא לא אוכל את המנות העיקריות במטוסים גם אם אמות ברעב מאימת החירבון בתא השירותים של המטוס אבל לא זה הנושא פה קניתי את פנים צרובי חמה של שמעון אדף ואת חתונה אוסטרלית של נאווה סמל אגב שניהם היו מנחים שלי בסדנת כתיבה והספרים שלהם משקפים די בדייקנות את ההשקעה שלהם בסדנא על המנחה השלישית עדיף שנדלג הספר של סמל שכותבת נהדר מאד מרגש בשליש הראשון שלו וכבן גילה פחות או יותר גרם לי להזדהות עם הסיפור אבל ההמשך כבר מרוח והופך להיות יומן פנימי של שבט סמל מזל שיכולת הכתיבה מחפה על דלות החומר קניתי גם את חיי מדף של נועה ידלין שהוא ספר שנון וברנז'אי אבל בנתים קראתי רק כשליש ממנו לפני שעבר לאגף הממתינים הסוכריה של הסוף היא כמובן הספר של שמעון אדף שלפני כן הדהים אותי עם אביבה לא שלו מסוג היצירות שאתה יודע שלא הבנת תשעים וחמישה אחוז אבל בכל זאת הוקסמת אם זאת המלה המתאימה מזל שחביבה פדיה חשפה טפח אז בין אדף לקרת אני ללא ספק מעדיף את אדף הבאתי את הקערה למיטה שם אשתי פתרה סודוקו וקראנו לבת שלי לבוא לאכול קצת פרוטאינים לא יזיקו לה.