סטיתי מדרכי ונכנסתי לחנות "ספרים בכפר" במושב בני ציון. החנות רחבת הידיים ועמוסת הספרים הייתה כמעט ריקה ואני פניתי למוכרת ובקשתי לראות ספרים של יואל הופמן. שתי מוכרות, לבושות שחורים, התקרבו לעברי והסתכלו עלי בענין, "או" שרקה אחת מהן, "שרון מאד תשמח."
"מי זו שרון?"
"המומחית שלנו להופמן, מעריצה אותו, אבל היא לא פה."
"מתי היא תגיע?"
"עוד מעט, היא בשרותים."
"יופי, אז בינתים הראי לי ספרים של בורחס."
הן צמצמו את המרחק, "בורחס?" נשפה השניה, "גם שרון," פסקה, "בוא, אני אראה לך בינתיים."
רשומות
